רשלנות רפואית תביעה

על פי החוק במדינת ישראל חובה לצרף לתביעת רשלנות רפואית חוות דעת מומחה רפואי, אשר תתמוך בטענות המועלות בכתב התביעה.

החובה הזו קבועה בסעיף 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, והיא חלה על התובע ועל הנתבע כאחד.

חוות הדעת הרפואית היא זו המאפשרת לטעון טענות שברפואה, ובלעדיה התביעה עלולה להימחק על הסף.

רבים טועים לחשוב כי כל מכתב מרופא הינו בבחינת "חוות דעת" במובן המשפטי של המונח.

חוות דעת חייבת להיות ערוכה על פי פקודת הראיות, וכמוה כתצהיר או עדות בבית המשפט. אין זו דרישה פורמאלית בלבד וחוות דעת עלולה להיפסל בשל אי-עמידתה בתנאים אלו. 

מה תכלול חוות דעת רפואית בתביעת רשלנות רפואית?

  • • פרטיו של המומחה, תפקידו 
  • • ניסיונו והכשרתו
  • • רשימת מסמכים אשר עמדו לפניו
  • • פירוט המקרה מפי הנבדק/המטופל
  • • פירוט ממצאים (בדיקות, צילומי רנטגן וכו')
  • • מסקנות
  • • סיכום

מיהו מומחה רפואי?

מומחה רפואי הינו רופא בעל הכשרה וניסיון בתחום הרלוונטי. 

מאחר והרפואה כיום הינה תחום מורכב, ולהתמחויות המוכרות נוספו תתי-התמחויות, אין זה נדיר לראות תביעות אשר מגובות במספר חוות דעת של מספר תחומים.

לדוגמה- תביעה בגין רשלנות רפואית אורטופדית בניתוח גב, אשר כתוצאה ממנה נותרה נכות פיזית ונפשית. במקרה כזה תוגשנה לעיתים 3 חוות דעת: 

  • • אורטופדית- מידי מומחה בתחום ניתוחי עמוד שדרה, שמטרתה לבסס את טענת הרשלנות.
  • • בתחום השיקומי- מידי מומחה בתחום השיקום, שמטרתה לבסס את הנזק שנגרם למטופל.
  • • בתחום הפסיכיאטרי – מידי פסיכיאטר, מטרתה לבסס את הנזק בתחום הנפשי.

מלבד הכשרה וניסיון רפואי מתאימים, חשוב שלמומחה יהיה ניסיון בכתבית חוות דעת, וחשוב מכך- ניסיון בעדות בבית המשפט. מומחה שאינו מנוסה בחקירות על דוכן העדים, עלול ליצור נזק לתובע, ויותיר רושם לא אמין על בית המשפט גם אם מקצועית הוא בקיא בעניין הרפואי.

שיתוף הפעולה בין המומחה לעורך הדין

הממשק בין המומחה לעורך דין הינו קריטי להצלחת התביעה. המומחה הרפואי, מעודכן ככל שיהיה, אינו מודע תמיד למשמעות המשפטית של האמור בחוות דעתו, ואינו מודע תמיד לפסיקה העדכנית של בתי המשפט ולחובות שזו מטילה על הרופאים.

גם המטופל, לא תמיד מודע ליכולותיו של המומחה, ועלול לבחור במומחה הלא מתאים או שאינו מנוסה דיו.

על כן חשוב כי המטופל יקדים ויפנה אל עורך דין הבקיא בתחום הרשלנות רפואית סרטן צוואר הרחם, אשר לרוב מכיר אישית מומחים בתחומים הרלוונטיים ומודע ליכולותיהם ולניסיונם.

בניגוד לחברות המציעות בתקשורת "חוות דעת רפואיות" בכל תחומי הרפואה, ואשר לרוב אינן יותר מאשר מתווכות בין המומחה לעורך הדין או ללקוח, לעורך הדין יש קשר אישי ומתמשך עם המומחים עימם הוא עובד, מבלי שגורם נוסף, בלתי מקצועי, יהווה מכשול בעבודתם, ו"יגזור קופון" על חשבון שכר הטרחה של המומחה.

עלות חוות דעת מומחה

בתחום הרשלנות הרפואית, בניגוד לתחומים אחרים, חוות הדעת חייבת לכלול פרק אשר קובע את רשלנותו של הרופא אשר נגדו מוגשת התביעה לדוגמה אם היה איחור באבחון סרטן צוואר הרחם.

בימים עבור נודע "קשר השתיקה" בין הרופאים, כאשר היה כמעט בלתי אפשרי למצוא מומחה אשר יעיד נגד חבריו למקצוע, ובמקרים רבים היה "מיובא" מומחה מחו"ל לצורך כך.

היום "קשר השתיקה" הופך נדיר יותר ויותר, אך עדיין ישנם תחומים בהם מספר המומחים הינו מועט, דבר המתבטא בין היתר במחירן הגבוה של חוות הדעת באותו תחום.

על כן מחיר חוות הדעת תלוי בעיקר בתחום הרפואי בו עסקינן, כאשר המחיר יכול לנוע בין 6,000 ₪ (חלק מתחומי רפואת השיניים לדוגמה) ל20,000 ש"ח (מילדות וגניקולוגיה).

על אף מחירן הגבוה של חוות הדעת יש לזכרו כי תביעות של מטופלים שנזקם גדול ושהתביעות שלהם שמבוססות היטב יזכו את התובע בפיצוי גבוה לאין שיעור מעלות חוות הדעת, ובנוסף על כך עלות חוות הדעת תוחזר לו כחלק מהוצאות המשפט שייפסקו.

חוות דעת ראשונית במקרה של חשש לטעות באבחון סרטן צוואר הרחם – עקב עלותן הגבוהה של חוות הדעת, מקובלת בתחום מעין "בדיקה מקדימה" הקרויה חוות דעת ראשונית, במסגרתה המומחה מבצע בדיקה ראשונית של עילות התביעה והנזק, תמורת מקדמה בסך 10-15% מעלות חוות הדעת. ככל שהבדיקה מעלה כי אין הצדקה להגשת התביעה- בכך העניין מסתיים ללא עלויות נוספות.